#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטחון קמח 1) לצורך המועד 2) שלא לצורך המועד?	"1) מותר לטחון וא&quot;צ לקנות או לשאול מחבירו, ואפי&#x27; אם כוון מלאכתו במועד מותר דהוי אוכל נפש ממש (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [ומותר אפי&#x27; לכוון לכתחילה (חיי&quot;א כלל ק&quot;ו סעי&#x27; ב&#x27;)], ואפי&#x27; לעשות הרבה מלאכות (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [אבל יש מחמירים כשצריך לעשות הרבה מלאכות שלא יעשה אלא כדי חייו (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)] 2) לא, אבל א&quot;צ לצמצם אלא עושה בהרווחה ואם יותיר יותיר, ועוד כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דבזמנו נהגו היתר מפני דבר האבד שהרי משלמים שכירות בעד כל יום, עי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תקל&quot;ז סעי&#x27; א&#x27;"	סימן תקלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בעל הטחנה אומר שהוא צריך לטחון יותר?	"מותר לטחון יותר דאינו מכוין להותיר אלא שטוחן המותר בשביל המיעוט (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) {ולכאורה ה&quot;ה אם הוא בזול לטחון יותר, ובלא&quot;ה אפשר דהוא בכלל דבר האבד}"	סימן תקלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי קציצת עצים להסקה?	"ה&quot;נ מותר רק כשהוא לצורך המועד [ומותר אם כוון מלאכתו במועד וכמ&quot;ש בביצה (י&quot;ט ע&quot;ב) (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;) {וצ&quot;ע דהמ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תק&quot;מ ס&quot;ק כ&quot;ז) כתב דאסור לכוין מלאכתו במועד במכשירי אוכל נפש, ותי&#x27; ר&quot;י באק ע&quot;פ המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תק&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) בשם הראב&quot;ד דיש מכשירין שהם כאוכל נפש ומסרן הכתוב לחכמים ואמרו דקציצת עצים הוי כאוכל נפש ממש, והפסק&quot;ת תי&#x27; דהכא עדיף דהוי מעשה הדיוט], ואם רק צריך הנסורת הב&quot;י הביא הגהות אשר&quot;י ודיוק ברש&quot;י דמותר אבל מסתימת שאר הפוסקים משמע שאסור, ולהלכה מחמירים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תקלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו ישן והוא מערים לטחון חדש?	"יש מח&#x27; תנאים בגמ&#x27; (מו&quot;ק י&quot;ב ע&quot;ב) אם מותר להערים ויאמר שהוא רוצה החדש. להלכה, הרמב&quot;ם מקיל אבל הרא&quot;ש ושאר הפוסקים מחמירים, וכן קיי&quot;ל [ואסור אפי&#x27; אם אוכל מעט ממנו (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)]. אבל בדיעבד אם הערים המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) מקיל דיכול לסמוך על הרמב&quot;ם (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) כתב דלפי המחמירים לעיל (סי&#x27; תק&quot;ג) לגבי הערמה ביו&quot;ט ה&quot;ה שהם מחמירים בהערמה בחוה&quot;מ, אלא דכאן עדיף דיש לצרף שיטת הרמב&quot;ם דמקיל לגמרי להערים, ומ&quot;מ כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) דעדיין יש מקום להחמיר דהרמב&quot;ם לא התיר אלא בדלא מוכח מילתא כגון בשכר חדש אבל בטוחן תבואה מוכח מילתא, ועוד הכא אינו טוחן הכל בבת אחת, והשעה&quot;צ מסיים וצ&quot;ע בכל זה"	סימן תקלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי הערמה בשכר?	"ה&quot;נ המחבר מחמיר, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא הרמב&quot;ם דמקיל בציור דאינו מוכח כגון שיש לו שכר ישן והוא מערים לעשות שכר חדש, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) אין למחות ביד המקילין כיון שאינו מוכח ההערמה [וזה מהני אפי&#x27; אם החדש גרוע (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)], אבל אם יש שכר או קמח והוא רוצה להערים לעשות יותר הוי מוכח שהוא מערים ואסור אפי&#x27; להרמב&quot;ם (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) משמע דמקיל כהרמב&quot;ם דהביא ראיה מסי&#x27; ש&quot;ג דמערימין לפרוף על האגוז להוציא לכרמלית בשבת, וכ&quot;ש שמערימין בחוה&quot;מ באיסור דרבנן"	סימן תקלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להערים לעשות יין שרף?	"השואל ומשיב (מהדורא ג&#x27; ח&quot;א סי&#x27; רי&quot;ט) כתב דיכול לסמוך על הרמב&quot;ם כיון דהוי הערמה שאינה ניכרת, וכ&quot;ש לפי השיטות דמלאכת חוה&quot;מ דרבנן פשוט דמותר להערים בכל אופן וכמ&quot;ש בשבת (קל&quot;ט ע&quot;ב), אבל הפמ&quot;ג כתב דאין להקל אפי&#x27; בהערמה שאינה ניכרת, ולפיכך הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה עדיף) לעשות כבאה&quot;ט (ס&quot;ק ב&#x27;) בשם הבית יעקב דיעשה המלאכה ע&quot;י עכו&quot;ם או ע&quot;י ישראל המסייעו דהוי אין בו ממש [ויתן הריוח לעניים] {וכן משמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) דאפי&#x27; בהערמה שאינה ניכרת ראוי להחמיר}"	סימן תקלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם באמת רוצה שכר חדש ולא ישן?	אין זה הערמה ומותר לעשותו בחוה&quot;מ	סימן תקלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא רוצה פת חמה או הדראה?	"כתב הרשב&quot;א דמותר לעשות פת חמה דזה עדיף מפת צוננת (שו&quot;ע), והוסיף החיי&quot;א דה&quot;ה אם יש לו פת נקיה מותר לו לעשות פת הדראה אע&quot;פ שביו&quot;ט זה אסור מ&quot;מ בחוה&quot;מ מותר כיון דאינו רוצה לאכול הפת נקיה הוי כאין לו פת, ועוד אפי&#x27; ביו&quot;ט יש שיטת הרשב&quot;א דמקיל לעשות פת הדראה וממילא בחוה&quot;מ סמכינן עליו, ואם הפת הדראה ממין אחר פשוט דמותר דאפי&#x27; ביו&quot;ט מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תקלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה למי שצריך פת תיכף אחר המועד?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה שרי) הביא מחיי&quot;א היתר לאפות פת אחת גדול דהוי חד טרחא, ועוד מקיל אפי&#x27; לאפות פת מרובה אע&quot;פ דהוי הערמה הניכרת דיכול לסמוך על הפוסקים דאפי&#x27; בזמנינו מותר למלאות התנור בפת אע&quot;פ שא&quot;צ אלא ככר אחד {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תק&quot;ז סעי&#x27; ו&#x27;) דאין זה פשוט בזמנינו בתנורים שלנו}"	סימן תקלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לעקור 1) פשתן 2) כשותא 3) שומשמין?	"1) לכסות בו את האוכלים 2) להטיל בו שכר [ופשוט (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)] 3) דחזי לנזיי [לרש&quot;י לעשות שמן, להטור לאכול היבשים מיד, להריטב&quot;א בשם רב האי גאון היה להסקה (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד)]"	סימן תקלג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם דרכו לקצור הרבה, מה הדין אם אינו צריך אלא מעט?	"הב&quot;י ס&quot;ל דהוא מח&#x27; בין רבינו ירוחם ומגיד משנה, דרבינו ירוחם ס&quot;ל דאינו מותר אלא מה שהוא צריך אבל המגיד משנה ס&quot;ל דמותר לקצור הכל ,אכן הדרישה (ס&quot;ק א&#x27;) והמג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) חולקים על הב&quot;י וס&quot;ל דאפי&#x27; המגיד משנה מודה דאסור לקצור הכל ולא התיר אלא לעקור כל הגבעול מהקרקע אע&quot;פ שאינו צריך אלא ראש הגבעול [ומסתמא אף רבינו ירוחם מודה לזה] וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) דכשהוא קוצר הוא רק עושה מלאכת קוצר וכשהוא עוקר גם עושה מלאכת חורש וקמ&quot;ל דאפ&quot;ה מותר, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) דאינו מותר לקצור יותר ממה שהוא צריך אבל מותר לעקור כל הגבעול"	סימן תקלג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לדקדק לעקור השומשמין הראוין לאכילה?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) כתב דא&quot;צ לדקדק, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דאע&quot;פ שרובן אינן ראוין לאכילה מ&quot;מ מותר לעקור כולם בשביל המועטים {וצ&quot;ב דמאי שנא מלעיל דאמרינן דאינו יכול לקצור כל השדה, ותי&#x27; ר&quot;י באק דהכא אי אמרינן דצריך לדקדק לא יעקור כלל, ולענ&quot;ד י&quot;ל דהכא א&quot;צ לדקדק דכל שומשמין שעוקר יתכן דהוא לצורך אכילה משא&quot;כ כשהוא קוצר יותר ממה שהוא צריך בודאי אינו לצורך}"	סימן תקלג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללקוט פירות שאינם מבושלים כל צרכן?	כל זמן שראוין ע&quot;י הדחק מותר ללוקטן כדי לאכלן אבל אסור ללוקטן כדי לכבשן	סימן תקלג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לקטן כדי לאוכלם והותיר?	עכשיו הוי דבר האבד ומותר לכובשם אע&quot;פ דתו לא יהיו ראוין לאכילה במועד (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)	סימן תקלג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפירות לא יהיו בנמצא לאחר המועד?	"הרא&quot;ש (מו&quot;ק ספ&quot;ק) הביא הראב&quot;ד דהקשה סתירה בענין זה, מצד אחד מצינו לגבי דגים דאינו מותר למולחם אלא כשהם ראוים לאכילה, ומצד שני מצינו בירושלמי דשיירתא מותר למיזבן, ויש בזה ב&#x27; תירוצים, תירוץ ראשון הוא דמציאה אינו פסידא כלל ועל כן אינו מותר אלא כשהם ראוין לאכילה משא&quot;כ פרקמטיא ביטול דידה פסידא הוא ומותר בכל אופן, תירוץ שני הוא דהחמירו בדגים דמליחה הוי טרחא משא&quot;כ במקח וממכר דאינו מלאכה מותר בכל אופן.&lt;br&gt;להלכה, הטור והמחבר כתבו דמותר לקנותם ולכבש הפירות, ויש בזה מח&#x27; אחרונים מהו כוונתם, רע&quot;א פי&#x27; מדהתירו לו לכבוש הפירות זהו דומה למליחת דגים וש&quot;מ דס&quot;ל כתירוץ ראשון דהראב&quot;ד דפרקמטיא הוי כדבר האבד, ולפי&quot;ז מותר אפי&#x27; ללקוט הפירות [והא דנקט רק לקנות ולכבוש היינו למעוטי דאם נמצאים אחר המועד אסור אפי&#x27; לקנות א&quot;נ מיירי בפירות של הפקר והוי כמו מציאה ועל כן אינו מותר ללקוט ואפ&quot;ה מותר לכבוש (ביה&quot;ל ד&quot;ה מותר)], אבל רע&quot;א מעורר דהר&quot;ן מבורר דס&quot;ל כתירוץ שני דהראב&quot;ד וא&quot;כ ראוי להחמיר שלא לכבוש הפירות. אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) משמע דס&quot;ל דהטור ומחבר ס&quot;ל כתירוץ שני דהראב&quot;ד ועל כן אסור ללקוט הפירות דהוי מלאכה גמורה ואפ&quot;ה ס&quot;ל דמותר לכבוש הפירות ולמלוח דמדאורייתא אין עיבוד במלאכה ואינו מלאכה גמורה {וצ&quot;ב דמבואר בגמ&#x27; דאינו מותר למלוח דגים אלא משום דאפשר לאוכלם מיד, ותי&#x27; ר&quot;י באק די&quot;ל דמחמירים בדגים מפני שהוא צד אותם ולא מחמת המליחה, אכן מעורר ר&quot;י אנדלמאן דרש&quot;י ועוד ראשונים פרשו דנתייבשו הנהר ואין בה מלאכת צידה}, ועוד כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אסור) דמיירי בפירות של הפקר או גוי דאילו בפירות של ישראל מותר ללקוט הפירות משום דבר האבד של המוכר. לסיכום, הטור ומחבר כתבו דמותר לקנות ולכבוש הפירות, רע&quot;א מחמיר שלא לכבוש הפירות, ויש צד להקל אפי&#x27; ללקוט הפירות [חוץ מפירות של הפקר דהוי כמציאה ואז אסור לכו&quot;ע ללקוט הפירות (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) פסק כהטור ומחבר"	סימן תקלג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצוד הרבה דגים בחוה&quot;מ?	"מותר לצוד הרבה דגים אפי&#x27; אם דעתן לכבוש אותם דעדיין חזיין הן למועד שיכול לסחוט אותם פעמים רבות עד שיתרככו (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), ואע&quot;פ שאינו יכול לאכול כולם במועד מ&quot;מ אין כל דג שוה בטעמו ואפשר שימצא דג משובח והוא כבוד יו&quot;ט, וא&quot;צ לדקדק לברור המשובחים אלא יכול לכבוש כולם דאין זה מלאכה גמורה דאין עיבוד באוכלים (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;), [והקרבן נתנאל מקיל כיון דאיכא רווחא, והקשה עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ח) הרי בתבואה אינו מותר לטחון יותר ממה שהוא צריך אפי&#x27; במקום רווחא {ועוד קשה דאפי&#x27; אם איכא רווחא מדוע מותר לעשות מלאכת צידה משום רווחא כשאינו בבת אחת}, ורע&quot;א רצה להקל משום דבר האבד {וי&quot;ל דאין להקל משום דבר האבד אם מתחילה צדן על דעת לכובשם}], וע&quot;ע בחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; קל&quot;ה ד&quot;ה י&quot;א א&#x27;) דאינו מקיל כשהוא יותר ממה שצריך למועד"	סימן תקלג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצוד דגים בפרהסיא?	"כתב הרמ&quot;א דמותר לצוד דגים בפרהסיא דניכר שהוא לצורך המועד, ואדם פרטי מותר לצוד אפי&#x27; שאר מינים דאינו צד הרבה וניכר שהוא לצורך המועד (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), ועי&#x27; לקמן (סעי&#x27; ה&#x27;) לגבי צייד אומן"	סימן תקלג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרוג זבובים ויתושים?	"כתב הרדב&quot;ז (ח&quot;ב סי&#x27; תשכ&quot;ז) דמותר להורגם בחוה&quot;מ כשהם מצערו דאין לך צורך אדם גדול מזה, ולא מהני להבריחם שהם חוזרים מיד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), ועוד כתב הרדב&quot;ז דמותר מפני שהיא מלאכה שאצל&quot;ג"	סימן תקלג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לצוד דגים 2) ללקוט פירות, לשם תענוג ולא לצורך המועד?	"1) ספר הלכות חול המועד (ר&#x27; צוקער ור&#x27; פרנציס) הביא מבעל הבאר משה (אות ל&#x27;) דהחמיר בזה [וכ&quot;כ שו&quot;ת רבבות אפרים (ח&quot;א סי&#x27; שנ&quot;ו)], אבל בעל האג&quot;מ (אות י&quot;ג) מקיל אלא שמסיים דבודאי יותר נכון לאכול מהם {ויש לבאר דאע&quot;פ דיש לו הנאה במעשה צידה, והא ראיה הרבה פעמים מחזירים הדגים לים, מ&quot;מ יתכן דהנאה פורתא כזה לא מספיק דלא כל דבר שיש לו שום הנאה ממנו מותר בחוה&quot;מ דהרי אסור לעשות מלאכה לשכר אע&quot;פ שיש לו הנאה וכן אסור לבשל לצורך חול וכדומה אע&quot;פ שיש לו נחת רוח בזה וכדומה} 2) נראה דכו&quot;ע מודו דזה אסור דהרי אין לו הנאה במעשה התלישה אלא במה שיש לו הרבה פירות וזה אינו לצורך המועד"	סימן תקלג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באומנים ציידין 1) חיות ועופות 2) דגים?	"1) ציידין בצנעא שאינו ניכר להרואה שהוא לצורך המועד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) 2) מהטור משמע דמותרים אפי&#x27; בפרהסיא [דלא קיימי לזמן הרבה וניכר שהוא לצורך המועד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)], וכ&quot;כ הרמ&quot;א, אכן השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) הרי מסתימת הרמב&quot;ם משמע דמחמיר בכל אומנים אפי&#x27; משל דגים, וכן מבואר בגמ&#x27; (מו&quot;ק י&quot;ג ע&quot;ב) לפי גירסא שלנו [וביאר המחה&quot;ש דהמרדכי מחמיר אפי&#x27; ביחיד צייד ועל כן מקיל בדגים דמבואר בגמ&#x27; דמותר, אבל לפי הרמב&quot;ם דכל יחיד צייד מותר וא&quot;כ ליכא הכרח להקל בצייד אומן דגים] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), ולמעשה אע&quot;פ שהמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) סותם להקל כהטור ורמ&quot;א, מ&quot;מ בביה&quot;ל (סד&quot;ה של) העלה להחמיר שצייד אומן לא יצוד דגים אלא בצינעא, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) מקיל כהרמ&quot;א, אכן מעורר ספר חוה&quot;מ כהלכתה (פ&quot;ז הע&#x27; ס&quot;ה) דבזה&quot;ז שיש מקרר אפי&#x27; דגים מתקיימים לימים רבים ואינו ניכר שהוא לצורך המועד והוי כשאר חיות ועופות דאסור בפרהסיא (פסק&quot;ת אות ד&#x27;)"	סימן תקלג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצייד אומן למכור דגים בפרהסיא?	"בזה כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה של) דיש להקל דהב&quot;י הביא המרדכי דמקיל במכירת דגים [והמרדכי עצמו מקיל אפי&#x27; בצידת דגים], ועוד מצינו דמוכרי תבלין מותרים למכור בפרהסיא דהוא דבר שאינו מתקיים והכל יודעים שהוא לצורך המועד, וה&quot;נ במכירת דגים יהא מותר, וכ&quot;ת דיש לחלק בין מוכרי תבלין למוכרי דגים הרי מבואר מרמב&quot;ן דאין לחלק, ומ&quot;מ המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) כתב אין למחות ביד המקילין, ומשמע דלכתחילה יש להחמיר אפי&#x27; במכירה"	סימן תקלג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש מנהג שאומנים לא יצוד דגים בחוה&quot;מ האם מותרים להם לחזור?	"כתב השלטי גיבורים וכנסת הגדולה דמותר להם לחזור מפני שממעטים משמחת יו&quot;ט (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) [ולפי הנ&quot;ל מותרים לצוד רק בצינעא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ד)], והוסיף הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) דהוי מנהג טעות {ומשמע דא&quot;צ התרת נדרים}"	סימן תקלג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לציידין לצוד במצודות גדולות?	מבואר בירושלמי דאף זה מותר כדי להרבות שמחת יו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), ודוקא בצינעא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו)	סימן תקלג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שיש לו בריכה האם מותר לחפור אצלו כדי שיצודו הדגים?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) מדייק מגמ&#x27; דמותר רק אם הגוי חפר ואינו מותר לישראל לחפור, אבל מסיים וצ&quot;ע דאפשר מעשה שהיה כך היה ומותר אפי&#x27; לישראל, ובסוף מציין לסי&#x27; תלק&quot;ז סעי&#x27; ח&#x27; [והמחה&quot;ש פי&#x27; כוונתו להחמיר משום אוושא מילתא, והלבושי שרד פי&#x27; כוונתו להקל דהרי הוא אוכלן במועד (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ז)], ולמעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) להקל ע&quot;י עכו&quot;ם אם הוא רוצה לאכול הדגים במועד {ואע&quot;פ שבעלמא אינו מותר לעשות מלאכה ע&quot;י עכו&quot;ם בחוה&quot;מ אלא לצורך מצוה הכא יש להקל דאינו ברור כוונת המג&quot;א}"	סימן תקלג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד דברים שצריך האומנים לעשות בצינעא?	טחינה, בצירה, ומכירה (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)	סימן תקלג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי חליבת הבהמה?	"מותר אפי&#x27; שלא לצורך המועד דהוי דבר האבד [שתתקלקל החלב בתוכה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;)] (רמ&quot;א), וגם יש בו משום צער בעלי חיים (ערוה&quot;ש שם)"	סימן תקלג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למאפיה למכור פת בפרהסיא?	"ניכר שהוא לצורך המועד ומותר (שש&quot;כ פס&quot;ו סעי&#x27; י&quot;ג)"	סימן תקלג סעיף ה		
